שיעור לדרך

ב.2.1 חל יום המופנם הבינלאומי, ביום זה אנו חוגגים את השקט ומעודדים יצירת מודעות והפניית זרקור לתלמידים השקטים בכיתה.

מטרתו של מערך שיעור זה היא לייצר היכרות עם המושגים "מוחצן" ו"מופנם"- ולעורר מחשבה ושיח על צורות מנהיגות שונות, בדגש על מנהיגות שקטה.

מערך שיעור השם דגש על אלמנטים מהותיים בעולמם של אנשים עם מוגבלות. השיעור חושף את התלמידים לסוגים וגוונים שונים של מוגבלויות ולעולם התעסוקה הסובב אנשים בעלי מוגבלות.

השיעור עוסק בחשיפת התלמידים לתאוריית האינטלגנציות המרובות של הווארד גרנר אשר טוענות שאין אנשים אינטליגנטים באופן כללי, יש אנשים אינטליגנטים בתחום מסוים.
במהלך השיעור התלמידים ילמדו לזהות את האינטלגנציות החזקות שלהן וכיצד הם יכולים להשתמש בהן בחיי היומיום שלהם.

מערך שיעור המאפשר לתלמידים להתבונן בעצמם ובחבריהם לכיתה ממקום אחר ולהבין כי המציאות מורכבת ותלמידים שונים מסתכלים על אותה מציאות בדרכים שונות.

התלמידים יבינו את מצוקת המים בישראל ואת הצורך לחסוך במים ויפתחו מוטיבציה פנימית לחסכון במים.

עבור רבים, יום הזיכרון מוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן. עבור בני המשפחות השכולות, יום זה הוא מועד רשמי בלבד, מכיוון שמבחינתם כל יום הוא יום זיכרון - יום ההולדת, יום הנישואים, החופשה האחרונה. כל רגע צופן בחובו רסיסי געגוע.

פרויקט "פנים. יום. זיכרון" של בית אבי חי מבקש לרתום את הטכנולוגיה העכשווית להחייאת רסיסי זיכרון אלה ולשיתופם עם כולנו, מתוך אמונה כי הזיכרונות נושאים משמעות מעבר ליום אחד בשנה. שיעור זה מזמין את התלמידים להתמודד נושא האבל הפרטי והקיבוצי.

מערך שיעור המיועד לאמצע שנה ומאפשר לתלמידים להתבוננן על התהליך שעברו מתחילת שנת הלימודים ולהגדיר לעצמם מטרות ויעדים להמשך השנה.

התלמידים יבחנו את הצעת הנישא ריבלין לסדר ישראלי חדש, המגלמת בתוכה שותפות בין כל הקבוצות בחברה הישראלית.

חג הסיגד הוא במקורו חגה של העדה האתיופית. החג נחגג בישראל מאז שנת 2008. ציון החג במערכת החינוך מאפשר לחזק את הקשר של בני הקהילה למורשתם, להציג לחברה הישראלית את הנכסים התרבותיים שהעולים מביאים עימם, לשרש דעות קדומות ולהביא להערכה הדדית ולסובלנות כלפי קהילת יוצאי אתיופיה וקהילות שונות בחברה הישראלית. מערך שיעור זה נכתב על ידי מורשה כי"ח במטרה ללמד את התלמידים על משמעות החג ומנהגיו.

השיעור עוסק בנושא החלומות לעתיד של התלמידים, לחלומות אלו יש תפקיד משמעותי בהתפתחות ובבניית הזהות העצמית. במהלך השיעור התלמידים ילמדו כיצד הם יכולים להשפיע על מציאות חייהם בעזרת מפגש עם סיפורי חיים של דמויות שונות והכרת המושגים מיקוד שליטה פנימי ומיקוד שליטה חיצוני, מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה ועוד.

שבירת הקרח ויצירת הכרות בין תלמידי הכיתה

סיפורים מעוררי השראה עם מוסר השכל 

מערך שיעור העוסק בסיכום והתבוננות רפלקטיבית על התהליך שהתלמידים עברו השנה ומטרתו לאפשר ביטוי רגשי לתחושות המלוות את התלמידים לקראת פרידות וסיומים.

בחג השבועות קוראים את מגילת רות אשר מתאפיינת בחסדים, בשיעור זה התלמידים יעסקו במהות המושג חסד דרך סיפורה של רות ומשפחתה ויתכננו מעשה חסד כיתתי.

בעקבות מלחמת לבנון, עולות בציבור הישראלי שאלות, תמיהות ותהיות רבות. התלמידים, גם הם חשופים לשאלות אלה ומנסים "לעשות סדר בבלאגן" ולמצוא את ההגיון ואת התשובות לשאלות הרבות בהם מתחבטים הם, הוריהם וכנראה כל אזרחי ישראל.
השיעור הנוכחי שונה מהתבנית הרגילה של שיעורי האקטואליה. הוא אינו משלב הפעלות או משחקים אלא בנוי כשאלות ותשובות, על מנת לשמש למורה בסיס לדיונים הנוקבים שוודאי יתקיימו בכיתות. התלמידים, המצויים בקלחת הציבורית, ידרשו תשובות טובות – ובצדק רב.

הכרות עם מרכזיותו של ערך החיים בחברה הישראלית דרך עיסוק בדילמת פדיון שבויים מול ביטחון הציבור

הקשר יהודי: התייחסות לציווי בתלמוד הבבלי לפדיון שבויים, ההלכה על פי הרמב"ם וסיפורו ההיסטורי על מאסרו של המהר"ם מרוטנברג.

החברה הישראלית עדה לתופעות חמורות הנוגעות לפרשיות שחיתות חמורות בכדורגל הישראלי. תופעות אלו מעידות, לצערנו, על השחתת המידות ומהוות תמרור אזהרה לכל מי שערכים דוגמת יושר, הגינות ומכובדות יקרים לליבו. אין ספק כי עלינו, אנשי החינוך, מוטלת החובה להוקיע מכל וכל תופעות אלו, אשר קונות להן שביתה גם בשטחי חיים אחרים.

נושא השיעור: מנהגי חג הסוכות מטשטשים פערים כלכליים וחברתיים ובכך מדגישים את ערך השוויון הבא לידי ביטוי בערכיה המוצהרים של מדינת ישראל הדמוקרטית.
הקשר יהודי: בשיעור זה בחרנו להתמקד בערך השוויון והדאגה לחלשים המוטמע כל-כך בתרבות היהודית ובא לידי

סיפורו של החטוף גלעד שליט על הדג והכריש הצעירים, אשר למרות האיבה הטבעית ביניהם וכנגד כל הסיכויים, הופכים לחברים.

הבנת מטרות שביתת המורים לחיזוק החינוך בישראל והעמדתו בראש סדרי העדיפויות הלאומיים.

מה אחריותנו על רשות הרבים – מקרה מבחן של שלטי חוצות הענק לאורך הכבישים.
הקשר יהודי: אחריות היחיד היא גם על חיי הקהילה והמרחב הציבורי. הדבר בא לידי ביטוי בסדרת סיפורים והלכות המחייבות את הפרט לדאוג לרשות הרבים, גם אם הוא לא נהנה ממנה באופן ישיר.

נושא השיעור: "הישרדות" בחיים? מערכות יחסים במציאות של קהילה לעומת מציאות של "הישרדות".
הקשר יהודי: סיפורי האבות מלאים במקרים של רמאות ובגידה – כיצד עלינו להתייחס אליהם? המסורת הפרשנית מעבירה מסר חינוכי ברור על מחיר הרמאות ועל החשיבות בניית אמון הדדי בין בני האדם.

נושא השיעור: חיסולו של המחבל עימאד מורנייה מאיים לעורר גל של נקמה ושפיכות דמים באזור. ננסה ללמוד מכך על מעגל האלימות בחיינו האישיים ועל הדרכים להתמודד עם אלימות.
הקשר יהודי: כיצד התמודדו בעולם היהודי עם רגשות זעם ואלימות? כיצד נמנעו מכניסה למעגל של אלימות?

נושא השיעור: סינון תכנים בלתי הולמים לקטינים ברשת האינטרנט על פי חוק – פגיעה בחופש הביטוי, הגנה על ילדים תמימים או פשוט שכולנו צריכים להיות לגלוש יותר חכם ברשת?
הקשר יהודי: מתוך הויכוח על גניזת ספרים מתוך התנ"ך, אנו לומדים על התעוזה היהודית להתמודד עם מקומות קשים ומאתגרים ואת חובת האחריות האישית להגן על עצמנו ועל אחרים.

נושא השיעור: היכרות עם החזון של 'חוזה המדינה' כמקור השראה לחזון האישי של כל אחד מאיתנו.
הקשר יהודי: נפש יהודי הומיה אלפי שנה, ודבריו של חוזה המדינה מציירים המייה זו באופן מציאותי ביותר.
ארגון מסייע: Effective Coach - איציק יורמן

הכרת המושגים "חופש ביטוי", "חופש בעיתונות" ודיון בגבולותיהם הלגיטימיים.

התלמידים יעמדו על היקף הקטל בכבישים וינסו לחשוב על דרכים למניעתו

הכרה עם המושג "המתת חסד" ועמידה על מורכבותו ועל הדילמה המוסרית שבו

תרגול קבלת החלטות תוך הפעלת שיקולי דעת בהקשר לדו"ח דברת.

התבוננות ביקורתית ומקיפה על סוגיה אקטואלית

נושא השיעור: הבנת חשיבותו של עקרון "שלטון החוק" ומקומה הבעייתי של עבריינות אידיאולוגית במדינה דמוקרטית.
הקשר יהודי: הבנת הפתגם "...הוי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה, איש את רעהו חיים בלעו" (מסכת אבות, משנה ב', פרק ג')

הבנת חומרת בעיית האלימות כנגד מורים ונסיון לגבש פתרונות בלתי אלימים לסיטואציות של התנגשות בין מורים לתלמידים

נסיון לגיבוש פתרונות לבעיית האלימות במגרשים תוך הבנה כי התנהגות אלימה אינה עולה בקנה אחד עם מטרות הספורט.

בחינת השאלה "מיהו המנהיג הטוב?" והבנת ניתרונות הגלומים בהנהגה דמוקרטית.

הקשיים והאתגרים בקליטת העלייה והקושי לקבל את השונה

מהי ידיעה חדשותית ומהם מרכיביה? מהם השיקולים העומדים מאחורי פרסום ידיעה חדשותית?

היכרות עם בעיות שנגרמות ע"י שימוש מופרז ברכבים פרטיים וחשיפה לפתרונות שונים.

חשיפה לזכויות בעלי חיים וחשיבות השמירה על חייהם וביטחונם.
ארגון מסייע: SOS חיות

התמודדות עם הדילמה של שימור העולם התת-ימי של אילת מול אינטרסים כלכליים. הבנת פעולתן של "קבוצות לחץ" בדמוקרטיה.

היכרות עם "זכות השביתה" בדמוקרטיה, תוך הבנת יחסיותה.

סוגית האלימות הגואה. העלאת פתרונות מונעים.

נושא השיעור: דיון בדילמה מורכבת ורגישה והבנת הצורך בהחלטה מושכלת ואמפטית
הקשר יהודי: כיצד יש לנהוג במקום קדוש כאשר אנו יודעים שהוא עלול להישחת ולההרס?

ושא השיעור: התוודעות לשסעים בחברה הישראלית ולנקודות מחלוקות תוך נסיון להבין את הצד השני.
הקשר יהודי: חודש אלול מהווה זמן מהותי לעשיית חשבון נפש- וזו ההזדמנות שלנו לחשבון נפש חברתי בתוך הכיתה.

דיון במשמעותו של הערך "חיי אדם" בהקשר לציון יום הזיכרון לרצח רה"מ.

מתן כלים להתמודדות עם לחץ חברתי המובלי לשימוש בחומרים מסוכנים

זכות הציבור לדעת מול הזכות לפרטיות

כיצד להתיחס אל תנועת החמאס? שיעור המשלב מתן ידע עם חשיבה וגיבוש דעה עצמאית.

בחינת דרכים לגיטימיות למחאה במשר דמוקרטי.

הבנת הערך המוסף ביציאה לטיולים והגברת המודעות לכללי הבטיחות בטיול.

הפחתת מצבי חרדות על ידי פיתוח מיומנויות ההקשבה והשיתוף (נכתב בשיתוף עם ער''ן)

ארגון מסייע: ער"ן

חשיבותן של הנתינה וההתנדבות כגורמים המבטיחים קיום חברה חזקה, יציבה וסולידרית.

פיתוח סובלנות ואמפתיה כלפי בעלי דעות שונות בחברה בהקשר לסיפור חייו ומותו של ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין.

מחלת האנורקסיה והגורמים לה – העלאה למודעות, הקניית ידע ועידוד הדיווח והתייעצות עם גורמים בבית הספר.

נושא השיעור: קידום ופיתוח חשיבה יצירתית. השיעור נכתב על ידי ירין קימור.
ארגון מסייע: ירין קימור

כלים להתמודדות עם מצוקת תלמידים עקב בריחת האנס בני סלע והעיסוק התקשורתי

הזכות לשבות ויחסיותה של זכות זו.

הבנה לעומק של המושג שלטון החוק ומשמעויותיו לאור אירועים אקטואליים.

פיתוח מיומנויות של ערנות, מעורבות חברתית והשפעה בתחום האזרחי בהתייחס לדו"ח ועדת וינוגרד.

בחינה ביקורתית של העיתונות הכתובה והמשודרת לאור פרסום ידיעה שנויה במחלוקת.

זיקה ליהדות (לא גוונים), בין אדם לחברו, התנדבות ונתינה, שינוי חברתי

דרך שביתת המורים ננסה להבין מהו מקומן של שביתות בחברה דמוקרטית, אילו מטרות הן משרתות והאם וכיצד יש לשים להן סייג לעיתים.

על האיזון העדין בין אינטרסים שונים בחברה הדמוקרטית בעקבות החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים.

נושא השיעור: שמיטה חברתית בשנת השמיטה – מערך של "במעגלי צדק"
הקשר יהודי: שנת השמיטה בהיבטים חברתיים ואקטואליים.
ארגון מסייע: במעגלי צדק, ירושלים

נושא השיעור: על ההבדל בין אחריות ואשמה ונשכיל לדעת מה לדרוש מעצמנו וממנהיגינו לעתיד.
הקשר יהודי: התרבות היהודית מדגישה לעיתים קרובות את חשיבות האחריות האישית. במקומות בהם נדרשת ביקורת כוללת, מוטלת האחריות על כלל העם, על נציגי העם ועל ההנהגה לעבוד יחדיו לפתרון הבעיה.

בעקבות ריבוי מקרי האלימות כנגד אנשי הרפואה נעסוק בהגברת המודעות ויצירת כלים לשינוי. האחריות על בריאותי היא שלי וכן ועל האנשים האמונים לבוא לעזרתי - הסגל הרפואי.

נושא השיעור: לקראת יום הזיכרון לרצח יצחק רבין: מחלוקת מעידה על פערים ובו זמנית גם על העובדה שלשני הצדדים יש בסיס משותף ועניין הדדי. כיצד שומרים על החלקים המחברים בעת מחלוקת?
הקשר יהודי: בחינת המושג "מחלוקת לשם שמים" והתנסות בבחינת המחלוקת הדרמטית בין רבן גמליאל ורבי יהושע על יום הכיפורים.

ושא השיעור: בחירתו של ברק אובאמה לנשיאות ארה"ב ב-7.11.08 מסמלת יותר מכל את ההשתחררות מכבלי הדעות הקדומות ושפיטתם של אנשים על פי מאפיינים חיצוניים של זהותם. כל אחד יכול - בהינתן ההשקעה הנכונה, המאמץ והיכולות האישיות.
הקשר יהודי: בעולם היהודי רבים הסיפורים על אישים חשובים שהחלו את דרכם כדמויות אלמוניות ודחויות. זהו סיפורו המופלא של רבי עקיבא, שהחל את דרכו המזהירה רק בגיל ארבעים בהיותו רועה צאן בור ונבער.

נושא השיעור: הכרה בזכויות אדם מעודדת אכפתיות, סולידריות וכבוד הדדי, ומאפשרת רגישות לשונה ולמאחד בין בני אדם, למידה על האחר והתבוננות עצמית. כדאי לנצל את החודש כדי להעלות מודעות לזכויות אדם כקרקע לאזרחות משותפת במדינה. שיחה עם תלמידיכם על זכויות אדם וזכויות ילדים, להם יוחדה אמנה מיוחדת, תעודד אותם להיות ערניים להפרת זכויות מסביבם ובנוסף תחזק את תחושתם שיש מי שערב לזכויותיהם.
הקשר יהודי: מדוע עלינו לכבד את שאר בני האדם? האם מתוך רגשות של הזדהות ואהבה, או שמא מתוך הבנה שכלתנית ועקרונית? רבי עקיבא ובן עזאי ניהלו על כך ויכוח עוד לפני 1800 שנה - מהו הכלל הגדול בתורה – אהבה אנושית או ההיבט ההסטורי?

נושא השיעור: במערכת הבחירות האחרונה כיכבה סיסמא חדשה על מנשרי התעמולה ובראש חוצות: "בלי נאמנות אין אזרחות". מעבר לדעות הפוליטיות שבשמן הובאה אמירה זו, חשבנו כי נכון להעלות לדיון מעמיק את ההשלכות והמשמעויות השונות הנובעות ממנה. אנו מבקשים להתמקד בהיבט מדאיג שעולה בדבריו: אדישות לפגיעה באושיות הדמוקרטיה. על מנת למנוע אדישות זו אנו מביאים בפניכם הצעה להתמודדות עם סוגיה מורכבת זו תוך חשיבה רחבה על מטרות הענישה ונקיטת אמצעים כנגד מפירי אמון.
הקשר יהודי: נבחן את גישת חכמי התלמוד בקובעם ש"חָטַא ישראל, אף על-פי שחָטַא – ישראל הוא". גישה אחרת לחלוטין נמצא בקביעתו של חת"ם סופר (המאה ה-19) שיש להתייחס לאנשים שחורגים ממערכת המוסכמות של החברה "כאילו נִמְחָה שמו מישראל".

נושא השיעור: מערך השיעור שלפניכם מנסה להמחיש "בהילוך איטי" את דרכי המחשבה שלנו ולחשוף מספר דרכים יצירתיות להתמודדות וחיזוק החשיבה החיובית בחיינו. זכרו כי בתחום החשיבה לאימון ולהתמדה יש תפקיד מכריע. בדיוק כפי שספורטאי נדרש להתאמן מידי שבוע ולעיתים מידי יום, כך עלינו להתאמן ללא הרף בפיתוח חשיבה חיובית ויצירתית ולהיעזר בה על מנת למצוא מוצא ממצבים לא קלים ופתרונות לבעיות.
הקשר יהודי: את עומק ההשפעה של דפוסי המחשבה שלנו על חיינו וגופנו, ממחיש רב (אחד מחכמי חז"ל) באמירה המפורסמת: "אנחה שוברת חצי גופו של אדם". כהרחבה לנושא הבאנו מספר סיפורים על רבי עקיבא, רבי נחום איש גָמְזוּ (קיצור של "גָם זוּ לטובה") ואחד מסיפורי מוהר"ן. זהו לקט קטן משלל רב של סיפורים העוסקים בתחום של חשיבה חיובית המעצבת חיים.
ארגון מסייע: InsideOutside

נושא השיעור: ב-4 ביוני 2009 נערך ביקור היסטורי של נשיא ארה"ב, ברק אובאמה, במספר מדינות ערביות ובשיאו נשא נאום מול קהל של 3,000 אנשי דת, מדינאים, שגרירים ובין היתר גם נציגים של האחים המוסלמים, שגריר ישראל במצרים ונציג של איראן. האם יש כאן עדות לתחילתה של דרך חדשה של שלום ופיוס?
"שום נאום לא יכול לבטל שנים של חוסר אמון" אמר אובאמה. יתכן והדרך לשינוי מתחילה בדיבור ובהבנה, אך צריכה להיות רצופה במעשים אמיתיים ומלאי כוונות. בשיעור להלן נפגוש סיפורים ודילמות כיצד יש להתמודד במצבי-אמת של מתח בין המקום בו אנו צודקים לבין דרך השלום ועשיית הטוב בין בני האדם.
הקשר יהודי: בית שמאי נושא את נס האמת ובית הילל נושא את נס אהבת הבריות - מחלוקת המהווה מודל ומופת לדרך ארץ לכל אדם ואולי גם ללמכל מדינאי. נפגוש גם את אהרון, שהיה איש שלום ורודף שלום ונראה מתי אפשרי וחשוב להטות את האמת לטובת אהבת הבריות.

נושא השיעור: סיפור בבל מלמד אותנו רבות על כוחה של עבודת צוות ובה להזהיר אותנו לשמור על מידתיות ועל מצפן ערכי אנושי. מכך נלמד על מיומנויות שונות של שיתוף פעולה ועבודה בצוות הנדרשות לשם ייעול ושיפור העבודה של צוותים.
הקשר יהודי: בחינת סיפור בבל כמקרה בוחן למציאות בה התקשורת האנושית היא כזו שמפעלים אנושיים יכולים להגיע עד לשמיים. המדרשים חושפים בפנינו את המחיר והסכנה שבאחדות ובמוחלטות שכל בני האדם מגויסים לעבודה משותפת אחת - סכנת וקידוש האמצעים ואיבוד הצלם.

נושא השיעור: לחץ חברתי הינו מנגנון טבעי הפועל בכל עת. חשוב להיות ערים ליתרונותיו ולחסרונתיו ובעיקר לדעת לשים לב למקומות בהם לחץ חברתי סמוי עלול לגרום לנו להגיע למקומות שאינם טובים לנו.
הקשר יהודי: כיצד התמודדו ואפילו ניצלו לטובה הסנהדרין עם מנגנון הלחץ החברתי? נבחן את סדר הפעולות הנדרש בעת עיסוק בדיני נפשות ונראה כיצד הדבר נעשה

נושא השיעור: בחודשי הקיץ סערו הרוחות סביב ההחלטה לגרש ילדים של עובדים זרים. בעקבות לחץ חברתי רב הוקפאה זמנית ביצוע ההחלטה ואלפי ילדים והוריהם מחכים באי-ודאות לגבי עתידם עד להודעה חדשה. "אין ילד לא חוקי" זעקו השלטים בהפגנות המחאה. ב-20 השנים האחרונות חיים ועובדים בישראל עשרות אלפי מהגרי עבודה. חלקנו נתקלים בהם בבית (כמועסקים בניקיון או בסיעוד), בשכונת המגורים, לומדים עם ילדי מהגרי עבודה בבית הספר, קוראים אודות חייהם בעיתונים ועוד. מציאות העסקתם של מהגרי העבודה בישראל יוצרת דילמות ובעיות לא פשוטות, ושיעור זה מבקש להכיר ולהציג את מגוון ההיבטים הקשורים להעסקת מהגרי עבודה, ואת נקודות המבט של המעורבים במציאות זו.

נושא השיעור: בן-גוריון אמר באחד מנאומיו: "ההיסטוריה לא פינקה אותנו בכוח, בעושר, בשטחים רחבים וברוב עם, אבל היא העניקה לנו תכונה מוסרית ואינטלקטואלית בלתי מצויה, והיא מְזַכָּה ומחייבת אותנו להיות אור לגויים". בן-גוריון ראה בכך חובה מוסרית, אחריות ואפילו משימה לאומית לשמור על רמה מוסרית גבוהה גם במציאות של מלחמה על קיומה של מדינת ישראל.
מה בן-גוריון היה אומר בעקבות פרסומו של דו"ח גולדסטון והסערה הציבורית המתחוללת בישראל בעקבותיו. עיסוק בנושא נוטה לרוב להתמקד בשאלת ההצדקה של מעשי ישראל. במערך שלפניכם אנו מזמינים אתכם לאפשר יותר מקום לחשיבה על חשיבות בדק הבית וחקר האמת ועל המקומות בהם עלינו לשרטט גבול לעצמנו ולשמור על שליטה עצמית.
ארגון מסייע: המכון למורשת בן-גוריון

נושא השיעור: לאחר שלוש שנים וחצי בשבי, נראית קרן אור של תקווה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. שחרורו נתון למשא ומתן בין מדינת ישראל לבין ארגון החמאס דרך מתווכים ועבר שלבים רבים במרוצת הזמן. עובדה זו חשובה להבנת המחיר שאנו נדרשים לשלם. הבנת עקרונות ניהול משא ומתן חשובה להבנת המאבקים הציבוריים המתחוללים סביב גיבוש העסקה לשחרורו של שליט.
השיעור שלפניכם מצטרף לשני מערכי שיעור קודמים שעסקו בפדיון שבויים ובמאבק לשחרורו של גלעד שליט, ומתבסס עליהם. השיעור "ערך החיים ופדיון שבויים" (16.10.2006) , השיעור "כשהכריש והדג נפגשו לראשונה" (4.11.2007).
הואיל והמו"מ נעשה מול אויב מר של מדינת ישראל – ארגון החמאס, מומלץ להקדים ולעסוק במורכבות יחסנו לשלטון החמאס בעזרת המערך "החמאס בשלטון – כיצד מתמודדים עם המציאות החדשה?" (30.01.06).

נושא השיעור: לעיתים נראה כאילו יש "מתכון" לעריכת מהדורת החדשות, עם "חוקים" הקובעים מהם הנושאים שיופיעו בתחילת המהדורה, ואילו עניינים יופיעו באמצעיתה או לקראת סופה. יתר על כן, בצפייה מקבילה במהדורות החדשות בערוצים השונים, אפשר לפעמים לראות את אותם נושאים בדיוק, ואפילו באותו הסדר!
מטרת הפעילות היא לעורר ולעודד צפייה ביקורתית בטלוויזיה. לפתח דיון על המשמעות של מה שאנחנו רואים: האם נושאים ביטחוניים / מדיניים חשובים יותר מנושאים חברתיים? חשובים למי? מעניינים את מי? דרך הצצה אל מאחורי הקלעים של עריכת מהדורת טלוויזיה, אפשר להבין שיש גם מקום להתווכח עם סדר היום הציבורי שהטלוויזיה מאד משפיעה עליו.
הקשר יהודי: העיקרון של חשיבות סדר הצגת הדברים אינו דבר חדש. אם נחשוב על כך, ניתן לראות במקרא את מהדורת החדשות העיקרית (ולעיתים גם היחידה) של אירועי העבר. האם גם שם נוכל למצוא מחשבה וכוונת מכוון בסדר הצגת הדברים? נבחן זאת בעצמנו דרך הסיפור המרתק על יצחק, רבקה, יעקב ועֵשָׂו.

נושא השיעור: כולנו נדרשים ליכולות שכנוע מידיי יום ביומו. כשרון ויכולת שכנוע יכולים לתרום לנו רבות בחיינו. המשמעות המעשית של כושר שכנוע היא היכולת להעביר אנשים לצד שלך ולשכנע אותם לצדד ברעיונותיך ללא כפיה, תוך התבססות על יחסים בינאישיים ועל אינטליגנציה רגשית.
במערך שלפניכם נעסוק ברכישת כלים פשוטים לשיפור מיומנויות שכנוע, תוך אבחנה בין שכנוע לגיטימי לבין תמרון (מניפולציה).
הקשר יהודי: במהלך הפעילות נלמד טכניקות שישפרו את היכולת של כולנו לשכנע ונראה שימוש בטכניקות אלו כבר בתקופת המקרא. לשם כך אנו מציעים לבחון את נאום רַבְשָׁקֵה על חומות ירושלים הנצורה (מלאכים ב', י"ח) וכן את הדו-השיח של אברהם עם אלוהים על הצלת הצדיקים בסדום (בראשית, י"ח).
ארגון מסייע: השפעה אמיתית

לפניכם מערך שיעור שנועד לעניין ולרתום את תלמידיכם דרך התחרות "נוער חושב מחר" לנושא של ישבה על החזון האישי והחברתי שלהם למדינת ישראל. חשיבה על חזון מתבססת על חשיבה חיובית, אחריות והזדהות. יתר על כן, זהו פתח ליצירת תקווה ותחושת שותפות של בני נוער, במציאות בה לעיתים קרובות מועבר מסר סמוי וגלוי של יאוש, הדוניזם (נהנתנות) ואינדיבידואליזם קיצוני. 
מערך זה מתווסף למערך שהוצאנו בעבר לקראת יום הרצל ושעסק בנושא החזון האישי והלאומי: באין חזון יפרע העם – יום הרצל. מומלץ להעביר אותו כשלב ראשון (ראו הערות והתאמות להלן) לפני שעוסקים בתחרות עצמה.

באליפות צה"ל למפקדים הוביל הרמטכ"ל דאז רא"ל גבי אשכנזי את אלפי קציני הצבא. דוגמה אישית במיטבה - המנהיג עומד בראש. אז מדוע הכרוז היה צריך להכריז ללא הרף שאסור לעקוף את הרמטכ"ל? 2,000 שנה קודם לכן, רץ מנהיג אחר לפני עני בן-טובים ושימש דוגמה ומופת לדורות אחריו - הלל הזקן. מה בין שני המנהיגים הרצים הללו וכיצד עלינו לשמור על האיזון בין השניים?

נושא השיעור: השיעור שלפניכם מנסה לבחון את מושג האחריות, תוך בחינה של מכלול המרכיבים שהובילו לאסון הגדול של שריפת הכרמל. לא כל העובדות עוד ידועות, אולם נראה שהכול החל מבילוי של קבוצת נערים ונרגילה תמימה, שגחל אחד בודד הצית את השריפה. מכאן ועד לאסון בקנה מידה בינ"ל עוד רבה הדרך וגורמים רבים אחראים לכך. חשוב שכל אחד יבין לאן מעשים יכולים להוביל ומדוע עלינו לנהוג באחריות גם כאשר לא מפקחים עלינו. יותר מכך, חשוב להבין שגם כאשר מתרחשות תקלות חובה עלינו לדווח עליהן, אחרת עלול להיווצר אסון גדול עוד יותר.
הקשר יהודי: עיסוק מתוך הלכות נזקי ממון על אחריות המבעיר את הבעירה (שמות יב, 5) והסייגים על פי הרמב"ם (הלכות נזקי ממון י"ד).

השיעור שלפניכם עוסק בגל המחאות החברתיות בעולם, ודן בתפישת האחריות וצורות הביטוי השונות של המחאה החברתית. 
לכל צורת מחאה מאפיינים משלה, אך גם מורכבות ומחירים – מהי האחריות החברתית המתחייבת מתוך המחאה? איזה מחיר נדרש מהפרט?

המחאה החברתית טרם הסתיימה ונראה שמדיניות הממשלה משתנה בקצב איטי יותר מאשר מה שדרשו מאות אלפי המפגינים בקיץ. בשיעור שלפניכם ננסה להעמיק את ההבנה במושגים כמו הציע וביקוש ויוקר המחייה בכדי להבין יותר לעומק מה היו מניעי המחאה החברתית. מושגים אלו חשובים ומקנים לתלמידים כלים להבנת המציאות ותהליכים כלכליים וחברתיים המשפיעים על חיי היום-יום שלהם בתחומי רבים – הוצאות, הכנסות ואפשרויות להתפתחות בעתיד.
על אף השינויים החלים במדיניות הממשלתית, מציאות החיים של רוב אזרחי המדינה לא השתנה באופן מהותי מאז המחאה בקיץ. מדוע זה כך? רכישת הכלים בתחום החשיבה הכלכלית יאפשרו לתלמידים לבחון את המציאות בצורה עניינית ולאפשר להם להיות חלק בדיון הציבורי. זו הזדמנות עבורכם להניע את התלמידים לקרוא, לשמוע ולחקור את המתרחש בחברה הישראלית ולגבש דעה עצמאית על הנעשה.

שטרות שניתן לגזור ולהכין לשיעורים שעוסקים בכסף וסחר חליפין

התלמידים יבחינו בין שמיעה להקשבה, התלמידים ירכשו כלים להקשבה אמפטית ותקשורת בין אישית

התלמידים יבינו שכמות המים המתוקים בעולם מצומצמת מאוד ויכירו את הגורמים לבעיית המים בישראל ובעולם. 
התלמידים יבינו את הבעיות שנגרמות עקב המחסור במים, אשר פוגעות ביכולת לקיים חברה בת קיימא 
התלמידים יבחנו דרכים להתמודדות עם משבר המים - התפלה, טיהור בארות ומי תהום, חיסכון במים וטיהור מי שפכים 
התלמידים ילמדו דרכים להעברת מסרים ושכנוע

נושא השיעור: בימים אלו רועשות הכותרות סביב דיוני התקציב, אך מתעלמות כמעט לחלוטין מהדרך בה מתקבלות החלטות כלכליות וחברתיות אדירות מימדים במדינת ישראל. מי מאיתנו באמת מודע לאופן בו מתקבלות החלטות, חוקים מבוטלים, נדחות החלטות ממשלה, מתקבלות רפורמות מרחיקות לכת – כל זאת בהינף יד וללא כל דיון ציבורי מעמיק?
במערך שלפניכם נדון בסכנות הטמונות בדרך בה מובא לדיון ולהצבעה "חוק ההסדרים במשק". בעזרת הר"ן והרמב"ם נתהה על היתרונות של שלטון דמוקרטי מרובה משתתפים לעומת שלטון יחיד (דיקטטורי).
דגש מרכזי ניתן במערך לקריאה לפעולה: המשך לימוד והעמקה, יצירת מודעות והבעת מחאה אזרחית.
הקשר יהודי: חוק המלך מתיר, ואפילו מחייב שהמלך ינהג על פי שרירות ליבו וללא כל התראה. זאת כמובן מתוך הנחה שהוא יפעל לאור חוקי התורה יומם וליל. בכך המלך משלים את פעולת בתי הדין, השופטים והסנהדרין בשמירה על ניהול חיי הציבור. כיצד עלינו להבין זאת כיום?

קווי מהדרין של העדה החרדית מעוררים סערה ציבורית. האם זו אפלייה של נשים שנשלחות לשבת מאחור או מתן מענה לצורך אמיתי של גברים ונשים כאחד מהמגז החרדי? האם יש מקום במדינה דמוקרטית לאפשר מתן שירתים מותאמים לקבוצת אוכלוסיה אחת על חשבון קבוצות אחרות? במהלך השיעור נראה היכן יש יתרון להפרדה מגדרית ומה הקושי שהיא מעלה. נבחן את ההקשר ההיסטורי להפרדה ונדון בצורך העולה בהפרדה זו אל מול הצורך של החברה לשמור על אחדות. נדבר על זכויות מיעוטים אל מול זכויות הכלל ועל הגבולות שהחברה מעוניינת ליצור בכדי לשמור על אופי המדינה. 
המערך יכול להתאים ליום האישה הבינלאומי. 
מערך זה יכול להוות פעילות המשך למערך השיעור בנושא "הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית

נושא השיעור: קווי מהדרין של העדה החרדית מעוררים סערה ציבורית. האם זו אפלייה של נשים שנשלחות לשבת מאחור או מתן מענה לצורך אמיתי של גברים ונשים כאחד מהמגז החרדי? האם יש מקום במדינה דמוקרטית לאפשר מתן שירתים מותאמים לקבוצת אוכלוסיה אחת על חשבון קבוצות אחרות?
במהלך השיעור נראה היכן יש יתרון להפרדה מגדרית ומה הקושי שהיא מעלה. נבחן את ההקשר ההיסטורי להפרדה ונדון בצורך העולה בהפרדה זו אל מול הצורך של החברה לשמור על אחדות. נדבר על זכויות מיעוטים אל מול זכויות הכלל ועל הגבולות שהחברה מעוניינת ליצור בכדי לשמור על אופי המדינה.
המערך יכול להתאים ליום האישה הבינלאומי.
הקשר יהודי: במשנה ובתלמוד העוסקים בשמחת בית השואבה מסבירים החכמים כיצד הגיעו למסקנה שיש ליצור הפרדה בין נשים וגברים. נראה כי חז"ל לא בקשו לנפלות נשים, למרות שהפתרון המוצע נראה בעיניים מודרניות כבעייתי.

נושא השיעור: היכרות עם ההיסטוריה היהודית של ירושלים ועם היחס העמוק של העם היהודי אל העיר.התלמידים יכירו את ירושלים דרך עיניהם של משוררים, התלמידים יבטאו את רגשותיהם כלפי העיר ירושלים.
הקשר יהודי: מתוך הספרות העברית נלמד על משמעותה של ירושלים עבור העם היהודי.

מבצע צוק איתן הביא אלינו זמנים בהם כל אחד מאיתנו חווה יציאה משיגרת היום, ימים המפגישים אותנו עם מתח, פחד, מראות לא שיגרתים, מפגש כזה מעורר פחדים במבוגרים ובילדים. ביוזמתה של אנה סרי, אנו מביאים בפניכם הצעה לפעילות של רישום ועבודה עם חלומות באופן המהווה כלי נוח וזמין המאפשר התבוננות שקטה פנימה. הפעולה של העברת החלומות והמחשבות לכתב מעבירה את המחשבות מהראש אל הנייר, ובכך בדרך של חוויה, אנחנו כבר לא באותו מקום שהיינו קודם לכך

נושא השיעור: כל תוצאות המלחמה מוטלות על כתפי האזרחים – בין אם באופן ישיר ובין אם בעקיפין. עובדה זו חשובה להבנת הערבות ההדדית והאחריות שיש לכל אחד מאיתנו בחייו האישיים על חוסנה של מדינת ישראל. האם תלמידנו ראו אי פעם את הקשר בין ההצלחה האישית שלהם לבין התרומה שלהם למדינה? המסר שאנו רוצים להעביר לאזרחי המחר הוא: ככל שתלמדו טוב יותר היום, כך מדינת ישראל תהיה חזקה יותר בעתיד ותוכל לדאוג לשלומם ולבטחונם טוב יותר.
הקשר יהודי: הבנת העקרון בדיון תלמודי על החשיבות שכולם יקחו חלק במימון שירות ציבורי (הקמת שער לחצר או חומה לעיר) ועל ההתלבטות על אופן חלוקת הנטל בין האנשים. המסר הוא ברור: כולם צריכים לקחת אחריות, כל אחד לפי מידתו ולפי קרבתו.

נושא השיעור: מבצע "צוק איתן" הביא אלינו ימים שבהם כל אחד מאיתנו חווה יציאה משיגרת היום, ימים המפגישים אותנו עם מתח, פחד, מראות לא שיגרתים, קולות נפץ, כניסה למרחבים מוגנים, רעש מטוסים והתמודדות עם מצב מלחמה. מפגש כזה מעורר פחדים במבוגרים ובילדים. ביוזמתה של אנה סרי, אנו מביאים בפניכם הצעה לפעילות של רישום ועבודה עם חלומות באופן המהווה כלי נוח וזמין המאפשר התבוננות שקטה פנימה. הפעולה של העברת החלומות והמחשבות לכתב מעבירה את המחשבות מהראש אל הנייר, ובכך בדרך של חוויה, אנחנו כבר לא באותו מקום שהיינו קודם לכך.
הקשר יהודי: החלומות מופיעים בשלל מקורות יהודיים, החל מן המקרא ועד לסיפורת בימינו. בחרנו הפעם להתמקד בשני חלומות: חלומות יוסף וחלום סולם יעקב.

נושא השיעור: לעורר הזדהות בין אלו הנמצאים במטווחי הטילים במהלך מבצע "צוק איתן" לבין יתר תושבי ישראל.לועורר חשיבה כיצד ניתן להושיט להם יד .
הקשר יהודי: "כל ישראל ערבין זה זה" - כיצד מביאים לידי מימוש וביטוי פתגם ידוע זה? שיעור נחשף למדרש ביקורתי על אלימלך, הבוחר לנוס בעיתות מצוקה.

נושא השיעור: ניהול זמן הינו אחת מהמצוקות של התלמידים בעידן הטכנולוגי. במהלך השיעור שלפניכם מתקיימת זרימה בשני אפיקים מקבילים: האחד הוא הבעייתיות בכניעה ל"קופסאות הטכנולוגיות" עם כל ההשלכות הנלוות לכך, והשני הוא השימוש ב"קופסאות" כמשרתות אותנו, על מנת לנהל את הזמן ביעילות המרבית. שכן, הטכנולוגיה היא מצב נתון שכובש עוד ועוד חלקים בחיינו. הכל תלוי בסדר העדיפויות, במינון ובוויתור, ברווח ובהפסד ( מימד חשוב בניהול החיים בכלל).
הקשר יהודי: אבן גבירול כתב: "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו, דמיו אינם עוזרים, ימיו אינם חוזרים". במילים אחרות, אנו מוטרדים משמירה על חיינו, אולם לא מוטרדים מאיבוד ימינו. הזמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לנו, ולו משום שלא ניתן לפצות על אובדנו. אין הדבר מלמד שיש להתרוצץ ללא הרף להספיק ו"לבלוע את העולם", אך בהחלט יש להיות מודעים לזמן ולבחירות שלנו מה אנו עושים בכל עת וזמן.

התלמידים יתוודעו להבדלים בין זיכרון לטווח ארוך לבין זיכרון לטווח קצר ויתנסו במשימות זיכרון

בחג פורים, אנו מצווים במשתה, קריאה במגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים. מערך שיעור זה עוסק במצווה להביא משלוח מנות איש לרעהו. משלוח המנות ניתן לאנשים קרובים, ומצווה עלינו להביא משלוח אחד המכיל שני מינים (שאינם מאותו סוג), לפחות לאיש אחד. מטרת המצווה כנראה כדי לקרב לבבות בעם ישראל. 
בשיעור זה, יעבדו התלמידים יחד ויכינו משלוח מנות קבוצתי לחבריהם. הכנת משלוח המנות הקבוצתי נועדה לגבש את הכיתה ולייצר עבודת צוות משותפת בנוסף לחוויית הנתינה.

לימוד מושגים הקשורים לבחירות "בחירות שוות", "בחירות חשאיות", "מצע בחירות" והתנסות בהליך של בחירות דמוקרטיות.

מהי תעמולת בחירות וכיצד היא משפיעה עלינו? הסתכלות ביקורתית על תעמולת הבחירות. 
התלמידים יתנסו בהכנת פרסומת כדוגמה לסרטוני תעמולת הבחירות ויבחנו באילו דרכים ניתן לפרסם את המועמדים ואת המפלגות לקראת הבחירות. התלמידים יפתחו גישה ביקורתית לתעמולת הבחירות, תוך הבנת הבעייתיות של מסרים שטחיים.

נושא השיעור: הבנת יצירת האיזון בין הצרכים האישיים של כולם עם צרכי הכלל דרך בחינת שיטת קביעת המקומות בכיתה ובבחירות המקדימות במפלגות.
הקשר יהודי: דרך סיפורי העם במהלך ההיסטוריה אנו לומדים על תפקידו של מקום ועל היחס שנותנת החברה למקומות שונים.

ליל הסדר הינו ערב המאחד את כל יהודי העולם. בערב זה חוגגים כולם את חג הפסח וקוראים בהגדה סביב השולחן הערוך. מסורת זו היא רבת שנים, והיא נשמרה למרות פיזור היהודים בתפוצות לאורך אלפי שנים. יחד עם זאת, בשל הפיזור של היהודים במדינות שונות, קיימים הבדלים באופן שבו נחגג ליל הסדר. במערך שיעור זה, נעסוק, מחד גיסא, במכנה המשותף הרחב של מסורת החג, ומאידך גיסא, נכיר את ההבדלים הקיימים בין המסורות, באופן שמשקף גם את המגוון הרחב של התלמידים.

נושא השיעור: לרגל יום העצמאות למדינה נסקור את המקומות בהם ישראל הושיטה יד לעזור למדינות העולם ונבחן היכן האחריות עלינו להושיט את היד לכל מי שזקוק לה, כפי שעזרו לנו בעבר.
מתאים למגוון גילאים.
הקשר יהודי: "יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות כ"ג, 9). החסד והעזרה לחלש מהווים את אחד הערכים החשובים בעולם היהודי.

נושא השיעור: עצמאות דורשת לקיחת אחריות – בחיינו האישיים ובחיי האומה. מה עלי לעשות היום על מנת להיות עצמאי מחר? הבנת השלבים בחיים היהודיים.
מתאים לכיתות ה'-ח'.
הקשר יהודי: היהדות רואה את הדרך לעצמאות רצופה בתחנות, אשר בכל אחת מהן אדם רוכש כלי חשוב ומשמעותי להמשך הדרך. אדם לא יגיע לבינה ועצה ללא לימוד והתבססות אישית ומשפחתית קודם לכן. לכל דבר יש עת, וכל דבר חשוב כבסיס להמשך.

נושא השיעור: סביב שולחן הסדר נקרא כולנו יחדיו את הציווי: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". במערך שלפניכם נברר יחדיו מה בדיוק מצווה כל דוד ודור לזכור, ולשם מה הזיכרון אמור לשמש אותנו בהווה. נחשוף את התלמידים למקרים של עבדות מודרנית ברחבי העולם, תוך השענות על התובנות שרכשו לגבי תופעת העבדות.
הקשר יהודי: הרמב"ם מורה לנו לחוות את יציאת מצריים "כאילו עתה בעצמך היית עבד ויצאת לחירות ונפדית". הציווי אינו תיאורטי ומופשט, אלא מחייב אותנו לפעול כנגד כל תופעת העבדות המודרנית. פסח
ארגון מסייע: אמנסטי ישראל

נושא השיעור: הכרות עם פגיעתה של אפליה גזעית והבנת החשיבות של ביטולה.
הקשר יהודי: הזדהות והשוואה עם תנאי החיים של העבדים העברים במצריים כדרך להבנת ההשלכות של גזענות.

המערך נכתב לקראת היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה שחל ב- 17.5.  ניתן להעבירו גם בימים אחרים בשנה.
מטרות המערך: עידוד הסובלנות כלפי כל קבוצת מיעוט בכלל וכל אדם באשר הוא ללא הבדל דת גזע ומין;התלמידים יכירו את מושג ההומופוביה; התלמידים יבחנו את קיומה של ההומופוביה בחברה ברמה היומיומית, האישית הציבורית והפוליטית; התלמידים יציעו דרכים להתמודדות עם תופעת ההומופוביה.
מתאים בעיקר לחטיבות ביניים ותיכונים.

נושא השיעור: שיעור ליום ירושלים העומד על חשיבותו של הכותל עבור עם ישראל. לכיתות הגבוהות ישנה הצעה להרחבת השיעור באמצעות דיון בדילמה המורכבת של סוגיית ירושלים - האם לחלקה או להשאירה מאוחדת.
הקשר יהודי: הכותל המערבי מהווה סמל לעם היהודי במשך 2,000 שנות גלות לעמידה איתנה והערגה לחזרה לישראל ולקשר עם הקב"ה.

נושא השיעור: שיעור המתאים לשבועות ועוסק בחסד, בנתינה ובמעורבות חברתית
הקשר יהודי: הכרת אחד הערכים המרכזיים בתרבות היהודית: יחס אנושי כלפי החלש בחברה. יחס אנושי זה לובש צורה של עזרה ממשית על ידי מתן צדקה לעניים. שבועות

מה הייתם רוצים לזרוע היום כדי לקצור את ההצלחה בעתיד? 
חג השבועות הוא חגיגת התוצרים לפרי עמלנו הרב שקדם לחג: "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהילים קכו, 4) - קציר החיטים מגיע לאחר שבועות של המתנה וטיפוח השדות, שהתאפשרו בזכות עיבוד וזריעה במועד המתאים חודשים קודם. 
לעיתים אנו נתקלים במצבים בהם אנו לא מאמינים כלל ביכולתנו לזרוע, להתמיד, להתגבר על מכשולים וכישלונות ובהתאמה כלל לא רואים באופק את רינת הקציר. כאנשי חינוך, זהו אחד האתגרים הגדולים ביותר הניצבים בפנינו – היכולת להצמיח תחושת מסוגלות ולטעת תקווה לעתיד טוב יותר. חג השבועות הוא הזדמנות מעניינת לחיבור אחר, מעין סיכום שנה עוד בטרם סיום השנה, המאפשר לבחון את חג הביכורים בהקשר של השקעה בעתיד שלנו.

עיסוק בכבוד האדם דרך המקורות היהודיים והחקיקה הישראלית. ספירת העומר המתרחשת בין פסח לשבועות.

נושא השיעור: מגילת רות בחג השבועות נקשרת בראש ובראשונה לנושא של גמילות חסדים וקבלת הגרים. במערך שלפניכם נבקש להעמיד את סיפור קבלתה של רות כמודל לחיקוי אפשרי לדרך בה עלינו לנהוג באנשים השונים מאיתנו המעוניינים בקרבתנו.
הקשר יהודי: לימוד מתוך מגילת רות, שנהוג לקרוא בחג השבועות, על ערך קבלת האחר.
ארגון מסייע: המדרשה באורנים

התלמידים יבינו את החשיבות של קביעת יעדים וסדרי עדיפויות בחיים, התלמידים יבחנו באופן אישי מה הם השיגו בשנה החולפת בתחומים שונים, התלמידים יחשבו מה הם רוצים להשיג בשנה הבאה.
השיעור מתאים בעיקר לבתי ספר יסודיים וחט"ב.
שיעור דומה קיים בתחילת השנה. במידה שהעברתם את הפעילות בתחילת השנה זה הזמן לחזור אל השאלונים שמילאו התלמידים ולאפשר להם לברר עם עצמם מה השיגו ובמה הם רוצים להשתפר / לשנות לקראת השנה הבאה

מתן ביטוי רגשי לתחושות המתלוות לסיומים לעומת התחלות ויצירת אווירה תומכת בתחושות שליליות תוך ניתובן אל הכרה ביתרונות של סיום והתחלה
מתאים בעיקר לבתי ספר יסודיים, כולל כיתות ו' העולים לחטיבת הביניים

פעילות מסכמת לסוף השנה עם ראייה לעתיד
מתאים בעיקר לבתי ספר יסודיים.

לעת חלוקת תעודות – עולמו הפנימי של כל תלמיד והאופן בו הוא מודד ומעריך את עצמו. 
מיועד בעיקר לבתי ספר יסודיים וחט"ב

לקראת הקיץ נצייד את בני הנוער במודעות, ידע וכלים להתמודד עם צאתם לשוק העבודה. מתאים לסיום שנה או לתחילת השנה.
מתאים בעיקר לתלמידי חט"ב ותיכונים.

נושא השיעור: מהי אחריות ומהו הקשר שלה ליום הכיפורים ולחשבון נפש אישי
הקשר יהודי: דיון במושג "אחריות" ויקשרו בינו לבין יום הכיפורים, תוך הבנת משמעות המושג לחיי היום יום.

נושא השיעור: בפתח השנה, זו הזדמנות לתת את הדעת על אלו שאינם יכולים להגיע לכיתה עקב מגבלות פיזיות. המדרגות, השירותים, הכיור ועוד היבטים יום-יומיים רבים אחרים מונעים מחלק מהאוכלוסייה להצטרף ולהיות חלק מהקהילה. דרך עקרון העיצוב האוניברסאלי נלמד כיצד ניתן להתחשב ולאפשר לרבים אחרים להיות חלק בדיוק כמו כולם, בלי לבנות להם מתקנים נבדלים ומיוחדים.
מתאים לפתיחת השנה וגם למועדים אחרים.
נכתב בשיתוף עם אלין בית נועם (בקרית אונו).
הקשר יהודי: נאמר על מתן תורה שאלוהים דיבר בקול שנשמע לכל אחד לפי כוחו ויכולתו. ניתן ללמוד רבות על המסר להקפיד ולאפשר לכל אחד להיות חלק ממתן תורה - לזקן, לנער, לאישה ההרה. עלינו להפנים את המסר ולחפש את הדרכים לאפשר לכולם לממש את חלקם בחברה.

סיכום השנה החולפת והבעת תקוות ושאיפות לשנה החדשה. כיצד יכול כל אחד ''לקחת את גורלו בידיים'' ולפעול למען שינוי מיוחל בחיים האישיים, וברמה המדינית והחברתית.
מתאים לתחילת השנה.

נושא השיעור: פתיחת השנה היא הזדמנות להעביר לתלמידינו מסר אופטימי של תקווה, פרגון ואכפתיות כלפי האחר על ידי ברכה שאנו מברכים אותו.
מתאים לראש השנה ולתחילת השנה.
מותאם לבתי ספר יסודיים.
הקשר יהודי: בתפילת ראש השנה אנו מבקשים: "ברך עלינו את השנה הזאת...". מדוע אנו מברכים איש את רעהו? מה משמעותן של הברכות? מדוע הן חשובות בתרבות היהודית והאנושית?

 תחילת שנת הלימודים היא הזדמנות לעצור ולחשוב: "כיצד אני יכול/ה לפתוח את השנה טוב יותר?". נחזק חשיבה חיובית כזו, תוך מתן כלים ישומיים לתלמידים לשיפור עצמי (גישתו של דה-בונו: "ששת כובעי חשיבה").

נושא השיעור: היכרות עם הערכים שמיצג חג הסוכות
הקשר יהודי: הבנת הקשר בין מצוות הכנסת אורחים נזקקים לסעודה בסוכה לבין הערך של דאגה לנזקקים.

נושא השיעור: משמעותה וחשיבותה של בקשת הסליחה תוך התמודדות עם הקושי שבתהליך הבקשה וההתגברות עליו.
הקשר יהודי: חשיבות הסליחה בדרך לתיקון אישי ותשובה פנימית של כל אחד מאיתנו, יהיה אשר יהיה.

נושא השיעור: ערך האחדות והערבות ההדדית בעם ישראל כפי שהם באים לידי ביטוי בחג הסוכות.
הקשר יהודי: ארבעת המינים כמשל לערבות ואחדות.

נושא השיעור: מהם הדברים המפריעים לנו לבקש סליחה או לסלוח לאחרים?בחרנו הפעם לא לדבר באופן ישיר על מושג הסליחה, אלא להעלות לחשיבה את המורכבות שבתהליך התיקון והאתגר הגדול בבקשת סליחה ובנתינת סליחה. זו היא ההזדמנות לחשוב יחדיו בכיתה: מה אנחנו יכולים לעשות על מנת לחזק את עצמנו ולעודד האחד את השני לבקש סליחה ולסלוח?
מערך השיעור מותאם בתחילתו לשתי קבוצות גיל, ועם התאמה נוספת שלכם ניתן להעביר את המערך גם ביסודי.
הקשר יהודי: המשנה קובעת כי "עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ - אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ" (משנה, יומא פרק ח, הלכה ט). בשיעור ננסה להבין דרך המחזת סיפורים מתוך המשנה את המתרחש בנפשו של האדם ומה קורה בין אדם לחברו במקום בו נדרשת סליחה.

תכנית הכוללת מגוון מערכי שיעור העוסקים בסוגיות חברתיות מורכבות הנוגעות בקבוצות שונות בחברה הישראלית. 
מטרת התכנית לגרום לתלמידים להבין את מורכבותן של סוגיות חברתיות, ולבחון את דעותיהם האישיות את רגשותיהם, על מנת שיימנעו מתגובות גזעניות בעתיד.

כיצד עליי לפעול כשזכויותי נפגעו? היתוודעות לנושא זכויות הילד והבנה כי כל זכות מקימה בצידה אחריות.

מערך השיעור עוסק בחשיבה מוסרית, אתיקה ושקיפות. חשיבה מוסרית מחייבת את האדם לבחון מהו המעשה הראוי לעשותו. לדעת מה נכון ולפעול בדרך הטובה. היכולת של האדם לפעול בדרך זו היא פועל יוצא של הכרה של מהות הסיטואציה הדורשת החלטה כיצד לפעול, לבחון מהם הערכים והאינטרסים בסיטואציה ומהם נקודות המבט השונות האפשריות בכל סיטואציה.
חשיבה מוסרית מבוססת על הבחנה וניתוח חלופות אפשריות וההשלכות של כל חלופה בהיבטים מוסרים אתיים ופרקטיים כאחד. באמצעות שיפוט מוסרי ושימוש בדילמות, שמועלות בשיעור זה, לומדים המשתתפים לבחון, להעריך, או לחוות דעה האם המעשה, הכוונה, המאפיין, האדם, או המוטיבציה ככלל היא טובה או רעה, כאשר היא נבחנת אל מול סטנדרטים של טוב.
מערך השיעור מיועד לחטיבה העליונה.נכתב בשיתוף עם עמותת שקיפות בינ"ל ישראל לקראת יום המאבק בשחיתות הבינ"ל החל ב- 9.12.

שקיפות והוגנות, לקראת יום המלחמה בשחיתות הבינ"ל החל ב- 9.12. מיועד לבתי ספר יסודיים.
התלמידים יבינו את חשיבות הנגישות לקבלת מידע,התלמידים יבינו שידע הוא כוח, התלמידים יגדירו אילו סוגי מידע צריכים להיות שקופים לציבור, התלמידים יכירו את המושגים שקיפות ושחיתות ומשמעותיהם
נכתב על ידי עמותת שקיפות בינ"ל ישראל.

דרכים להתמודדות ראויה עם מגבלות לאור סיפורי חיים מרתקים

היכרות עם ה"זכויות הטבעיות" המוקנות לכל אדם ועם הכרזת זכויות האדם של האו"ם

דיון במושג הזהות בהקשר לחג החנוכה המייצג עמידה איתנה על זהות.
הקשר יהודי: בחינת משמעותו של חג החנוכה כחג המייצג עמידה איתנה על זהותו של העם היהודי.

התוודעות להיקף העוני בישראל ובחינת דרכים להתמודדות עמו.

פעילות חוויתית לט"ו בשבט

השיעור עוסק בתופעת הכחשת השואה והחשיבות העליונה שיש לתת למיגור התופעה ולמלחמה בה ובתופעת האנטישמיות באירופה 2016.

התוודעות לתפקידיה ולפועלה של הכנסת

התלמידים יעמדו על דרכי העברת מידע ברשת, מאפייניהם ויתרונותיהם וייחשפו לסכנות העלולות להיגרם כתוצאה משימוש בלתי זהיר ברשת.

השיעור מלמד על ההיבטים החיוביים והשליליים בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות. התלמידים ירכשו כללי בטיחות להתמודדות עם הסכנות הטמונות בשימוש בפייסבוק.
התלמידים בכיתות הגבוהות יבחנו מה מעניין מעסיקים בעת צפייה ברשתות החברתיות בפרופילים של מועמדים לעבודה.
מתאים למגוון גילאים.

הבנת הסיבות לקיום מוסד המשפחה. בירור מקום המשפחה בסיפוק צרכיו של האדם והתייחסות לסוגים שונים של משפחות.

רשת האינטרנט מהווה כיום אלמנט מרכזי בחייהם של הילדים ובני הנוער. אך אלו אינם מודעים תמיד לסכנות או לקשיים העלולים להתעורר כתוצאה מהאנונימיות ברשת. האנונימיות או היעדר היכולת לזהות את כותב התוכן יוצרת בעיית אמינות. בעיה זו מחייבת לימוד לרגישות, ערנות וביקורתיות במהלך השימוש באינטרנט. בשיעור זה, התלמידים ירכשו כללי זהירות לגלישה בטוחה ברשת וייחשפו לארגונים שמסייעים בעת פגיעה באינטרנט.
*לשיעור מצגת נלוות - להורדת המצגת

על הגבולות והסכנות שבשימוש מופרז באינטרנט.

הרשתות החברתיות מהוות מקום בילוי מרכזי בקרב הילדים ובני הנוער. הן משמשות אותם מחד למטרות חיוביות, כגון שמירה על קשר עם חברים, הכרות עם חברים חדשים, פרסום עצמי וכדומה, אך מאידך הן משמשות גם למטרות שליליות, כגון כתיבת מסרים פוגעים, פרסום סרטים ותמונות פוגעניות, חרמות ועוד. פעילות פוגענית זו, אמנם מתרחשת עולם הווירטואלי, אך הינה אלימות לכל דבר, והיא נקראת "בריונות ברשת". לעתים הבריונות ברשת מלווה גם באלימות פיזית ו/או מילולית בביה"ס. התלמידים הנפגעים מאלימות זו, סובלים מאוד, ולעתים שותקים. חבריהם, לעתים עומדים מהצד ונמנעים מלסייע להם מסיבות שונות, כגון לחץ חברתי, חשש להיפגע בעצמם וכדומה. מערך השיעור שלפניכם עוסק בתופעה שלילית זו, ומציע בסיומו להכין קוד אתי כיתתי או שכבתי להתנהגות ברשתות החברתיות

האלימות בין בני נוער גבוהה ביותר בארץ. הרשתות החברתיות מעצימות את הפגיעה, שכן היא עלולה להתרחש גם בין כותלי ביה"ס וגם מחוצה לו ברשת האינטרנט החשופה לעיני כל. הנפגעים מאלימות זו, סובלים מאוד, ולעתים שותקים. חבריהם, לעתים עומדים מהצד ונמנעים מלסייע להם מסיבות שונות, כגון לחץ חברתי, חשש להיפגע בעצמם וכדומה. מערך השיעור שלפניכם עוסק בתופעה שלילית זו באמצעות הקרנת סרט "מה כואב לילדים שלכם" של צופית גרנט ודיון שמתרחש בעקבותיו.
השיעור עשוי להתאים גם לכיתות הגבוהות של חט"ב, לשיקול המורה.

התלמידים יבחנו את התנאים בהם מתרחש שינוי חברתי, התלמידים יתוודעו לערך ההתנדבות והנתינה, התלמידים יחשבו על תחומים שהיו רוצים לשנות בבית הספר, בשכונה, בקהילה ובמדינה, התלמידים יחשבו כיצד הם יכולים לפעול למען עשייה חברתית

נושא השיעור: הצגת חשיבותן של נשים לחברה האנושית ותרומתן הסגולית, דרך הכרות עם דמויות נשיות משמעותיות בעם היהודי.
הקשר יהודי: היכרות וחשיבה על דמויות נשיות חשובות בהיסטוריה היהודית תוך הכרה בתרומתן לחיי האומה.

התלמידים יתוודעו לערך ההתנדבות והנתינה, התלמידים ייחשפו לאנשים הפועלים למען שינוי חברתי,התלמידים יחשבו כיצד הם יכולים לפעול למען עשייה חברתית

הצגת חשיבותן ותרומתן הסגולית של נשים לחברה האנושית דרך הכרות עם דמויות נשיות משמעותיות. 
מערך השיעור נכתב לקראת יום האישה הבינ"ל. מתאים לכלל הגילאים.

התלמידים ישפרו את יכולתם להיות צרכנים נבונים

בחינה ביקורתית של נשים בפרסומות, פיתוח מודעות וחשיבה על דרכים למנוע הצגה מעוותת של נשים בפרסומות. 
המערך מתאים ליום האישה הבינלאומי

בעולם מבוסס פרסום ומשופע במותגים בכל מקום ופינה (אפילו בכיתה), עלינו לפתח מודעות ויכולת לבחון באופן בקורתי פרסומות. השאלות המרכזיות שעלינו לעורר הן: האם אני זקוק למוצר בפרסומת? כיצד אני מקבל מידע נוסף ואמין על המוצר? מה אמיתי בפרסומת ומה הוא מדומיין?

נלך בעקבות מסכת אבות ונבין את המחויבות העמוקה שלנו לא לסטות מן הדרך ולא לתת לפרסומות לגרום לנו להתחייב נפשנו. כמו כן ננסה להשליך מדברי מוהר"ן על היכולת להתמודד על עולם הפרסומות.

ועדה ציבורית קבעה בשנת 1951 לקיים יום זיכרון כללי וארצי, שיקדים ביממה אחת את חגיגות העצמאות. 6 עשורים אחרי קום במדינה חובה עלינו לייחד מחשבה כיצד עלינו להתמודד עם המעבר החד כל כך מיום של שכול וכאב ליום שמחה וחג. נחשוב יחדיו על האיזון בין זכרון וחיים ונראה כיצד ניתן להיות באחד ולהימנע מהדחקת האחר. מיועד לכיתות ה'-יב'.

היכרות עם מפעל הנצחת השמות של "יד ושם", תוך חשיפה לדמויות שנספו בשואה ולסיפורי חייהן. פעילות ליום השואה. מתאים למגוון גילאים.

דיון בתחושות העולות כלפי יום הזיכרון ובחשיבות קיומו של יום זה.
השיעור מתאים לתלמידי כיתות ה'-ו'.

בשיעור זה יתחברו התלמידים ליום הזיכרון באמצעות סיפורים וסרטוני הנצחה אישיים של הנופלים. במערך השיעור משולבים סרטי אנימציה של הנופלים, שהוכנו בפרויקט ייחודי, פנים יום זיכרון, על ידי בית אבי חי. בפרויקט זה מוצגים סרטונים קצרים בני כ- 2 דקות, המבקשים למלא את הצורך בהנצחה עכשווית חוצת גבולות ומגזרים. זהו פרויקט המבקש להנציח מפגש וחסד, רגע אישי ובלתי נשכח מחיים של אדם שאיננו עוד. מתאים לכיתות ה'-יב'.

דיון במחלוקת הציבורית רווית הכאב: ''מי הם הנופלים שעם זכרם יש להתייחד?'' שיעור ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. מתאים לתלמידי חט"ב וחטיבה עליונה.

הבנת אירועי השואה על-ידי התוודעות לעולמם של ילדים בבית היתומים של קורצ'אק, דרך יצירה ואומנויות. מתאים לכיתות ה'-ט'.

פרויקט ההנצחה של טל קרמן ש"ל, שנהרגה בפיגוע בחיפה. זו הזמנה לתלמידים לקחת חלק בפרויקט ובכך יעדו על חשיבות ערך החיים בחברה.